בפני 36 העובדים האמיצים של חברת Cox Gomyl האוסטרלית ניצבו לא מעט סימני שאלה. 24 אלף ליתר דיוק. המשימה שלהם היתה ברורה: להבריק את חלונות המגדל הגבוה בעולם, בורג' חליפה בדובאי רגע לפני פתיחתו באופן "שנוף המדבר ישתקף בבירור בכל אחד מהחלונות". ספק אם מישהו מהם טיפס אי פעם לגובה של 828 מטר כדי לנקות מעל 120 אלף מ"ר של זכוכית על פני 160 קומות.
זה ארך שלושה חודשים ועלה כמעט 5 מיליון ליש"ט, במהלכם התמודדו מול רוחות מדבריות סחופות חול ואבק, אבל המשימה הושלמה. כשנשאל ראש הצוות מהו הדבר הכי חשוב שלקחו איתם המטפסים/ מנקים כששהו אי שם בין העננים, הוא לא היסס להשיב: "מים וסבון".
עד כמה שניקיון באמצעות מים וסבון נראה הגיוני, ניקיון גורדי שחקים הוא אתגר לא פשוט עבור חברות הניקיון. רבות מהן לא מהססות לוותר על ניקיון בגובה רב, אבל אלה שכן – מתמקצעות וצוברות ניסיון וידע. כמו בכל מקצוע מורכב, סימני השאלה הם רבים: מי הם אותם חסרי פחד שתלויים בין שמים לארץ? מדוע בחרו במקצוע שכזה? וממה הם הכי חוששים? כל מה שצריך לראות מאחורי החלונות של גורדי השחקים.
הם לא עובדי ניקיון רגילים
התנאים המורכבים (לעתים מסכני חיים) עמם מתמודדים האמיצים שתלויים אי שם באוויר, הוביל ליצירת מקצוע חדש. ברחבי העולם הם מכונים: Window cleaning technician והם כלל לא עובדי ניקיון רגילים. מדובר ביחידה מובחרת של אנשים מיומנים שזוכים להוקרה רבה וביקוש גבוה בקרב חברות הניקיון.
לעוף עם האויב
באופן מפתיע, הגובה הרב מהקרקע לא גורם להם לפחד. מהירות הרוח היא האויב האמיתי שלהם. במקרים שהרוח חזקה במיוחד, הם אף נאלצים להפסיק את העבודה מפני שאינם יכולים לייצב את עצמם באוויר. בימים בהם מהירות הרוח לא נחשבת מסוכנת – הם פשוט מנהלים קרבות התשה כדי להישאר קרובים לחלונות.
הבדידות המושלמת
טכנאי הניקיון יעידו שעבודה משרדית גורמת להם בחילה. לעומת זאת, עבודה בגובה רב הרחק משאר העולם בהחלט מעניקה להם תחושת חופש אינסופית. יתרה מזאת, הוותיקים שבהם לא יהססו להצהיר: חודש אחד בעבודה וכולם מתמכרים למקצוע הזה.
השומר הנאמן
טכנאי הניקיון לא מתביישים להודות שבסוג העבודה הזאת – הפחד הוא נחוץ ולו רק כדי לשמור על ערנות. המסקנה שלהם פשוטה: מי שלא מפחד יכול לטעות.
הנוף האמיתי
הם מנקים את גורדי השחקים הגבוהים בעולם באתרים שמרבית התיירים משלמים כדי לצפות בנופים המרהיבים הנשקפים מהם. ולמרות זאת, הסיפורים המרתקים ביותר מגיעים ממה שראו בתוך המשרדים או הבתים מבעד לחלונות. מי שעדיין לא הפעיל את דמיונו – זה הזמן.
אחרי הכל, לא מדובר בענף קטלני
למרות מנעד הסיכונים הרחב והתחושה שמדובר במקצוע המסוכן ביותר בעולם, שיעור התאונות שהסתיימו במוות הוא נמוך במיוחד. בין השנים 2010 ל-2014 נהרג רק עובד אחד כתוצאה מתאונה.
הם לא מסתכלים למטה
לא, הם לא מפחדים. הם פשוט עסוקים מדי. המשרד שלהם הוא הפיגום עליו הם עומדים ואין להם זמן מיותר להביט בהולכי הרגל למטה. כמו כל עובד, גם הם צמודים למדדי ביצוע.
ענף של גברים
רוב טכנאי החלונות הם גברים שעובדים 16 שעות ביממה בעונת הקיץ, אבל בשנים האחרונות נכנסו לשוק גם נשים – ואפילו אמהות. הנימוק שלהן: זמן איכות עם עצמן, השעות הגמישות וכן, הסיכון. מסתבר שהוא ממכר לא רק לגברים